וקסין ואח' נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

עסקינן בתאונה כאשר לפי טענת התובעים תאונה זו אירעה כתוצאה מכך שרכב שהיה נהוג על ידי מר ארצי נועם, אשר נסע לפני רכב התובעת, עצר ביציאה מקניון ולאחריו היא גם עצרה את רכבה ותוך כדי כך נסע מר ארצי לאחור ופגע ברכב התובע.

זו גירסת התובעת אשר נהגה ברכב בבעלות התובע 2.

גירסתו של מר ארצי היא גירסה השונה מגירסתה של התובעת, לא שונה בעצם כיוון הנסיעה אלא שונה במהות האירוע עצמו, יען כי בעוד שהתובעת טוענת שמר ארצי תוך כדי נסיעה לאחור פגע בחלק הקדמי של רכב התובע, טוען מר ארצי שכלל וכלל לא היה מגע בין הרכבים ולכן לא היה נזק וכתוצאה מכך גם אין על מה לפצות את התובעים.

מטעם מר ארצי העידה גם רעייתו הגברת מירי ארצי אשר למעשה תומכת בגירסתו של מר ארצי והטוענת גם שלא היה מגע בין הרכבים.

מאחר ומצוייה בפני גירסה מול גירסה לעניין עצם פגיעה ברכב התובעת, הרי שבעניין זה יש לשקול את העובדות ואת העדויות שהובאו בפני ובנוסף לכך יש לבחון את המסמכים שצורפו לכתב התביעה ולאחר ששמעתי את הצדדים ולאחר שבחנתי את חומר הראיות, אני קובע כי אכן היה מגע בין הרכבים ואני קובע כי כתוצאה מנסיעתו לאחור של מר ארצי נפגע רכבו של התובע ומסקנה זו נובעת מן הנימוקים הבאים:

1.מר ארצי אינו חולק על טענת התובעת שאכן הוא הגיע בקצה העליה והיה בדעתו לנסוע ימינה אך לא יכול היה לעשות כן משום שהגיע רכב מולו ועל מנת לאפשר לאותו רכב לרדת לחניון, נאלץ הוא לנסוע לאחור.

מר ארצי וכן רעייתו טוענים שבעת שהוא נסע לאחור לא היתה שם התובעת, אך שניהם מאשרים שהתובעת הגיעה מאותו מקום.

2.העובדות המועלות על ידי מר ארצי ורעייתו בבית המשפט מחזקות את טענות התובעת שאכן היה מגע בין הרכבים.

מר ארצי מתאר את התובעת כהיסטרית ובאותו זמן בעת שירדה מהרכב אמרה למר ארצי שהוא פגע ברכבה.

עוד הוסכם על ידי הצדדים כי התובעת אכן צפרה למר ארצי.

השאלה היא אם התובעת לא היתה במקום בעת שמר ארצי נסע לאחור ואם אכן לא היה מגע בין הרכבים, מדוע היתה צריכה להיות התובעת נסערת או היסטרית כדברי מר ארצי ורעייתו.

זאת ועוד, אכן כן גם אם אקבל את הטענה שלאחר שמר ארצי נסע לאחור, נוצר מרווח של 10-20 ס"מ, הרי שאין להוציא מכלל אפשרות שמרחק זה אכן נוצר לאחר הפגיעה ברכב התובעת וגם כתוצאה מהפגיעה יכול להיווצר אותו מרחק בין שני הרכבים.

3.עלי גם לציין שסיוע לטענות התובעת על כי הרכב אכן נפגע באותו אירוע ושאכן היה מגע בין הרכבים, מוצאים אנו בחוות הדעת של השמאי אשר לפיה נבדק רכב התובע באותו יום שאירעה התאונה ולכן אין כאן טענה וגם לא יכולה להיות טענה שנזק שנגרם ברכב התובע היה נזק קודם – וגם אין טענה כזאת.

4.אכן לא תמיד ניתן לראות נזק מיד עם קרות הנזק, במיוחד כאשר הנזק הוא בפגוש בחלק הקדמי של הרכב, שכן לא תמיד מה שרואים מכאן לא רואים משם וההיפך, אך שמאי הבודק את הרכב בדיקה יסודית כפי שעשה השמאי מצא שאכן היו פגיעות בחלק הקדמי של הרכב וזהו אות וסימן שהפגיעה אירעה כתוצאה מאירוע נשוא תיק זה.

סוף דבר, אני קובע כי הנתבע 2 מר ארצי אחראי לתאונה ולכן אני מחייב את הנתבעים, שניהם ביחד ו/או כל אחד מהם בנפרד לשלם לתובעים את סכום הנזק בסך 2,602 ₪ (שהוא סכום הנזק הממשי בסך 2,102 ₪ משום שאין לשלם את המע"מ על רכב שלא תוקן וכן שכר טרחת שמאי על פי כתב התביעה).

הסך של 2,602 ישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה 30.11.2009 ועד התשלום בפועל.

יתרת סכום התביעה נדחית מחוסר הוכחה.

כמו כן אני מחייב את הנתבעים, באופן סולידרי לשלם לתובעים הוצאות משפט בסך 250 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתנה והודעה היום כ"ד ניסן תש"ע, 08/04/2010 במעמד הנוכחים.